<h1>תניא רבתי סימן ל"ב</h1>
<h2>דף מד:</h2>
וההלל בראש חדש לא יתחיל היחיד לאומרו. ואם התחיל גומר. כן פירש רבינו גרשון ז"ל. וכן כתב רבינו ישעיה ז"ל בתעניות פרק בשלשה פרקים בחבורו. יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר. אף על פי שנהגו הצבור לאמרו בראש חדש, היחיד לא יתחיל לאמרו. דלא נהגו כי אם בצבור. ואינו חובה שיהא חייב היחיד לאומרו, ואם התחיל גומר אותו בדילוג כדרך שעושין הצבור. וכיון שאינו אלא מנהג בעלמא אין מברכין לפניו. ומצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל, מדאמרינן [תענית כ"ח ע"ב] סבר לאפסוקינהו. כד איקלע רב לבבל וחזא דקרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו. כיון דחזא דמדלגי דלוגי. אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם. ש"מ דאין מברכין על ההלל בראש חדש. ובשם רב עמרם גאון ז"ל מצאתי. בראש חדש העובר לפני התיבה מברך לקרוא את ההלל. וקורין את ההלל בדלוג. וכן כתב בעל הלכות גדולות דיחיד צריך לברך לפניו ולאחריו. ורבינו חננאל ז"ל פירש יחיד לא יתחיל לברך. אבל אם טעה וברך לקרוא. גומר. ומאחר שהוא מנהג מה לי יחיד מה לי רבים. ורבינו יצחק פאסי ז"ל כתב לא יתחיל ואם התחיל גומר. הילכך אי בעי יחיד למיקרי הלילא קרי ליה בלא ברכה. ובשם ה"ר אביגדור כהן צדק מצאתי שהיחיד קורא הלל בראש חדש ומברך עליו.
